למה כדאי ללמוד? מה מראים נתוני התעסוקה בישראל

למה כדאי לכם ללמוד? כי בישראל, ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר כך עולים גם סיכויי התעסוקה וגם רמת ההשתכרות. זה לא הבטחה לאדם אחד, וזה לא אומר שתואר לבדו קובע את העתיד. זו התמונה שעולה מנתונים רשמיים על כלל האוכלוסייה.

לפי נתוני ישראל בפרסום Education at a Glance של ארגון ה-OECD לשנת 2024, שיעור התעסוקה בקרב בני 25–64 היה כ-55% אצל מי שהשכלתם נמוכה מסיום תיכון, כ-74% אצל מי שסיימו תיכון או לימודים על-תיכוניים שאינם אקדמיים, וכ-88% אצל בעלי השכלה גבוהה. הנתונים על ישראל בפרסומים האלה מסופקים באחריות הרשויות הישראליות, ובראשן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מה מראים המספרים במבט אחד

הטבלה שלמטה מרכזת את הממצאים העיקריים. שיעור התעסוקה מודד כמה אנשים עובדים מתוך כלל בני אותה קבוצת גיל והשכלה, כולל מי שלא מחפשים עבודה. שיעור האבטלה מודד רק את מי שמחפשים עבודה ולא מצאו. לכן שני המדדים מספרים סיפור משלים, לא זהה.

שיעורי התעסוקה מעוגלים לאחוז השלם, במתכונת המקובלת בפרסומי Education at a Glance. המקור: מאגר הנתונים של ה-OECD לשיעורי תעסוקה לפי השכלה, עבור ישראל בשנת 2024, ופרק הארץ ב-Education at a Glance 2025 לשיעורי האבטלה של בני 25–34.

"השכלה גבוהה" כאן היא ההגדרה הבין-לאומית tertiary: תואר אקדמי ומסלולים מקבילים ברמה זו. היא לא זהה אחד לאחד לקטגוריה "תואר אקדמי" בלבד בלוחות מסוימים של הלמ"ס.

הפער בתעסוקה מתחיל כבר בתיכון

הקפיצה הראשונה מופיעה כבר בין מי שלא סיימו תיכון לבין מי שסיימו. בקרב בני 25–64 בישראל ב-2024 הפער הוא כ-19 נקודות אחוז: מ-55% ל-74%. הקפיצה השנייה, אל ההשכלה הגבוהה, מוסיפה עוד כ-14 נקודות אחוז, עד 88%.

חלקם של בני 25–34 בישראל שלא השלימו השכלה תיכונית עמד על 9% גם ב-2019 וגם ב-2024, לפי Education at a Glance 2025. בממוצע מדינות ה-OECD השיעור הזה ירד ל-13%. כלומר בישראל נקודת הפתיחה טובה יותר מהממוצע, ועדיין אחד מתשעה צעירים נשאר בלי סיום תיכון, בקבוצה ששיעור התעסוקה שלה נמוך יותר.

גם אצל בני 25–34, גילאי הכניסה העיקריים לשוק העבודה אחרי הצבא והלימודים, התמונה דומה. ב-2024 עמד שיעור התעסוקה על כ-55% בקרב מי שלא סיימו תיכון, כ-70% בקרב מי שסיימו תיכון או לימודים על-תיכוניים שאינם אקדמיים, וכ-85% בקרב בעלי השכלה גבוהה.

עוד ממצא מאותו מאגר נתונים: הפער לא נעלם גם כשמשווים אנשים ברמת מיומנות חשבון דומה. בפרק על שוק העבודה ב-Education at a Glance 2025 נכתב שבקרואטיה ובישראל, שיעור התעסוקה של בעלי השכלה גבוהה גבוה לפחות ב-30 נקודות אחוז מזה של מי שלא סיימו תיכון, בכל רמות המיומנות שנמדדו.

גם סיכון האבטלה נמוך יותר

בקרב בני 25–34 בישראל ב-2024, שיעור האבטלה היה 5.1% אצל מי שלא סיימו תיכון, 4.2% אצל מי שסיימו תיכון או לימודים על-תיכוניים שאינם אקדמיים, ו-3.2% אצל בעלי השכלה גבוהה. כך מופיע בפרק הארץ של Education at a Glance 2025.

הפער כאן מתון יותר מפער התעסוקה, וזה הגיוני: מי שלא עובדים ולא מחפשים עבודה לא נספרים כבלתי מועסקים. לכן שיעור התעסוקה, שכולל גם את מי שנמצאים מחוץ לכוח העבודה, מתאר טוב יותר את ההבדל בין הקבוצות.

ההשכלה קשורה גם לגובה ההשתכרות

לפי Education at a Glance 2025, בישראל בעלי השכלה גבוהה בגילאי 25–64 משתכרים בממוצע 53% יותר ממי שהשכלתם הגבוהה ביותר היא סיום תיכון. מי שלא סיימו תיכון משתכרים בממוצע 22% פחות ממי שסיימו תיכון. הפער השני גדול יותר מממוצע מדינות ה-OECD, שעמד על 17%. פערי השכר האלה מתייחסים לשנת הייחוס 2023 בלוח היחסי של הפרסום.

גם התפלגות ההכנסות עצמה משתנה לפי השכלה. בפרק הארץ של Education at a Glance 2024 דווח שבישראל 27% מהעובדים בני 25–64 שהשכלתם נמוכה מסיום תיכון משתכרים עד מחצית ההכנסה החציונית, לעומת 21% ממי שסיימו תיכון או לימודים על-תיכוניים שאינם אקדמיים, ו-13% מבעלי השכלה גבוהה.

המספרים האלה מתארים ממוצעים של קבוצות גדולות. הם לא אומרים מה אדם מסוים ירוויח אחרי תואר, וגם לא מחליפים בחירה בתחום לימודים, בניסיון או בנסיבות חיים.

אצל נשים הפער בתעסוקה גדול במיוחד

בפרק הארץ של Education at a Glance 2024 מופיעים גם פערים לפי מין בקרב בני 25–34. רק 41% מהנשים הצעירות שהשכלתן נמוכה מסיום תיכון היו מועסקות, לעומת 66% מהגברים באותה רמת השכלה. אצל בעלות ובעלי השכלה גבוהה הצטמצם הפער מאוד: 88% מהנשים ו-90% מהגברים היו מועסקים.

ההשכלה הגבוהה קשורה אצלן לשיעור תעסוקה גבוה בהרבה, וגם לפער קטן בהרבה מול גברים בכניסה לעבודה.

מה הנתונים כן אומרים, ומה הם לא אומרים

הנתונים מתארים מתאם ברור: קבוצות עם השכלה גבוהה יותר מציגות שיעורי תעסוקה גבוהים יותר, שיעורי אבטלה נמוכים יותר אצל צעירים, והשתכרות ממוצעת גבוהה יותר. הם לא מוכיחים שכל מי שיתחיל ללמוד מחר יגיע בדיוק לאותם מספרים. אנשים בוחרים מסלולים שונים, חלקם עובדים במשרה חלקית, וחלק מהפערים קשורים גם לרקע, לתחום הלימודים ולמיומנויות שנרכשות בדרך.

מה כן אפשר לקחת מכאן? שתי נקודות ציון חוזרות בכל המקורות שבדקנו. הראשונה היא סיום התיכון: המעבר ממי שלא סיימו תיכון למי שסיימו כבר מלווה בקפיצה בתעסוקה ובהשתכרות. השנייה היא המשך להשכלה גבוהה, שמלווה בקפיצה נוספת בשני המדדים.

אז מה עושים אם רוצים ללמוד?

אם חסרה תעודת בגרות, אפשר להתחיל מההשלמה עצמה או לבדוק אילו דרכים אחרות מובילות לתואר. ריכזנו אותן בלימודים בלי בגרות ובמדריך להשלמת בגרויות ושיפור ציונים.

אם חסר ציון פסיכומטרי, לא תמיד חייבים לגשת לבחינה. יש מוסדות ומסלולים עם אפיקי קבלה אחרים, ופירטנו אותם בתואר בלי פסיכומטרי. למי שכן ניגש, אפשר להתחיל מפסיכומטרי 101 ומהכנה לפסיכומטרי.

למי שצריך מסלול מכינה כדי לגשר על פערי תעודה או ידע, יש את המדריך למכינה קדם-אקדמית. ומי שצריך פטור מאנגלית כחלק מהקבלה או מהתואר ימצא את הפירוט באמירנט, אמיר, אמירם ופטור מאנגלית.

המסלול לא חייב להיות זהה אצל כולם. מה שכן משותף לנתונים הוא הכיוון: סיום תיכון והמשך ללימודים גבוהים קשורים בישראל לסיכויי תעסוקה טובים יותר ולהשתכרות ממוצעת גבוהה יותר.

לבדיקה חינמית עם נתי

השאירו פרטים בטופס כאן למטה לבדיקה חינמית עם נתי, ללא עלות וללא התחייבות. יועץ מצוות להתקבל יחזור אליכם, ונבדוק יחד מה חסר לכם היום, ואיזה מסלול לימודים מתאים למצב שלכם.